הקיץ רק בתחילתו אך משבר המים בסוריה מגיע לשיאו. המחסור במים אינו מורגש רק באזורים המרוחקים שם התשתית פחות מפותחת, אלא הוא כבר קרוב מאד לבירה דמשק. לפי מידע המגיע מסוריה, האזורים הכפריים של דמשק (נקרא: "ריף דמשק") סובלים ממשבר מים חמור מזה תקופה ארוכה. התושבים בפרברי דמשק כמו צחנאיא, ג'דידת ערטוז וג'רמאנא זוכים באספקת מים בברזים לא יותר מכמה שעות בשבוע לכל היותר. מדובר בעשרות אלפי בתי אב המנותקים בעצם מזרם המים. את יתר המים נאלצים התושבים לקנות בגלונים.

הדבר גורר תופעות קשות מבחינת המקומיים ובראשם התפתחות "שוק שחור" למכירת מכלי מים על ידי סוחרים המגיעים לשכונות היבשות ומנצלים את מצוקת המקומיים. שוק מקביל זה התפתח לצד מיכליות המים הממשלתיות המגיעות מטעם הרשויות ומוכרות מים לתושבים במכלים בדרך כלל פעם בשבוע. המדינה מוכרת לתושבים מים במחיר זול של 25 לירות סוריות (כחצי דולר) לגלון של 20 ליטר.

הרשויות בסוריה גיבשו כבר לפני שנתיים תוכניות לטווח הקצר ולטווח הארוך בכדי לפתור את מצוקת המים באזור. בין השאר, גובשו תוכנית לחפירת בארות חדשות ולחיבור האזורים הללו לרשת המים המרכזית של דמשק. ממשלת יפן התגייסה למאמץ והעבירה מענק מיוחד למימון הפרוייקט באזור אולם ביורוקרטיה, שחיתות וניהול כושל הביאו לכך שמעט השתנה בפועל מבחינת התושבים שמשוועים לטיפת מים בברזים.

מנהל מחלקת המים בפרבר ג'דידת ערטוז, יאסר דאוד, הסביר באחרונה את המצוקה. לדבריו, הביקוש מצד תושבי העיירה מגיע לכ-8000 מ"ק ביום בעוד שהבארות באזור יכולים להפיק 1900 מ"ק בלבד. הוא הסביר כי בשל ההגירה המוגברת לאזור דמשק והעלייה בביקוש למים בשנים האחרונות התייבשו כ-35 בארות באזור ולא נמצא להן תחליף הולם. דאוד ציין כי בימים אלה מתנהלים פרוייקטים שונים במטרה לפתור את המצוקה הקשה וזה כולל חפירת בארות חדשים, אבל גם הוא לא צפה כי הפתרון יגיע לתושבים בקרוב.